"אני יודע שזה רק רוקנרול אבל אני אוהב את זה"- הרולינג סטונז
זהר רץ (32), זמר ויוצר צעיר במונחים של גיל אבל ותיק במונחים של מוזיקאי.
זהר, היה לנגן מלווה בהופעות והקלטות ואף ניגן בלהקת המטאל "ארלקינו" במשך כעשר שנים. אחרי שהלהקה התפרקה חשב להתפרק בעצמו לפרוש אבל רגע לפני (או אחרי) שנפל לדיכאון החליט לתת צ'אנס אחרון ולהמציא את עצמו מחדש בתור זמר וכותב, חרש את הארץ בסיבוב הופעות אקוסטי ומצא מחדש את האמון בעצמו וברוקנ'רול.
לפני אלבום הבכורה שלו "דבש" הוציא רץ סנונית ראשונה בצורת תקליט אי.פי בשם "קפה ותקליטים" ובו שישה שירים שמהווים סיכום חמוץ מתוק לשנות העשרים של מוזיקאי רווק שיוצא למלחמה כדי לכבוש את העיר הגדולה, מגיע לגיל שלושים וכבר לא בטוח מי ניצח במלחמה הזאת.
רץ הוא מוזיקאי שמשתדל לא לקחת את עצמו ברצינות רבה מדי, ולמרות שכל השירים מופקים ומנוגנים ברמה הגבוהה ביותר. הוא משלב בהופעות שלו סיפורים ובדיחות שהן קטעי מעבר של ממש בין השירים, אנקדוטות מהנדודים בין במות כבישים ונשים בישראל ובסך הכל באמת רק רוצה לגרום לקהל שלו לשכוח כל צרות היום שלו לשעה ופשוט ליהנות.
אחרי שנה של סיבוב הופעות אקוסטי,
ב28-11 זהר ישיק את מופע הלהקה שלו בהשתתפות:
יואב (דונאט) ויינברג – תופים
צבי ועקנין – בס
דניאל נחמוד – גיטרה
אלון פלד – הפקה